הקשר בין התפתחות רגשית, קוגניטיבית וחברתית / רויה קיסר

שלבים בהתפתחות רגשית

ילדים עוברים שלבים שונים של התפתחות רגשית לאורך ילדותם. בשנים הראשונות, הם לומדים לזהות רגשות בסיסיים כמו שמחה, עצב, כעס ופחד. בהמשך, הם מפתחים יכולת להבין רגשות מורכבים יותר כמו גאווה, קנאה ואשמה. חשוב להבין שכל ילד מתפתח בקצב שלו, ושההתפתחות הרגשית קשורה קשר הדוק להתפתחות הקוגניטיבית והחברתית, המתפתחים במקביל ומשפיעים זה על זה.

כדי להבין זאת טוב יותר, נוכל לחשוב על התפתחות הילד כעל פאזל מורכב, שבו כל חלק משפיע על האחרים:

1. התפתחות רגשית: היכולת להבין ולנהל רגשות.

2. התפתחות קוגניטיבית: היכולת לחשוב, ללמוד ולפתור בעיות.

3. התפתחות חברתית: היכולת ליצור ולשמר קשרים עם אחרים.

דוגמאות מחיי היומיום להתפתחות משולבת

התפתחות ילדים היא חלק מכל רגע בחיי היומיום שלנו. בכל פעולה פשוטה שאנחנו עושים עם הילדים שלנו, אנחנו למעשה תומכים בהתפתחות שלהם במספר תחומים בו-זמנית. ילדים לומדים להבין ולהביע רגשות, מפתחים את החשיבה שלהם, פותרים בעיות, ומשפרים את היכולת שלהם להסתדר עם אחרים. ואנחנו, ההורים, מלמדים את הילדים שלנו דברים חשובים בלי שנרגיש:

1. כשאנחנו משחקים "מחבואים" עם הילדים:

   - רגשית: הם לומדים להתמודד עם התרגשות וציפייה.

   - קוגניטיבית: הם מפתחים חשיבה מרחבית ותכנון.

   - חברתית: הם לומדים על תורות ועל כללי משחק.

2. בזמן שאנחנו מספרים סיפור לפני השינה:

   - רגשית: הילדים מזדהים עם הדמויות ומבינים רגשות שונים.

   - קוגניטיבית: הם מפתחים דמיון ויכולת הבנת שפה.

   - חברתית: הם לומדים על יחסים בין אנשים דרך הסיפור.

3. כשאנחנו עוזרים להם להתלבש בבוקר:

   - רגשית: הם מפתחים עצמאות ותחושת מסוגלות.

   - קוגניטיבית: הם לומדים על סדר פעולות ומושגים כמו "לפני" ו"אחרי".

   - חברתית: הם לומדים על שיתוף פעולה ועל בקשת עזרה כשצריך.

4. בזמן ארוחת ערב משפחתית:

   - רגשית: הם חווים תחושת שייכות ובטחון.

   - קוגניטיבית: הם מרחיבים אוצר מילים דרך שיחה.

   - חברתית: הם לומדים כישורי שיחה ונימוסי שולחן.

סיפור מהקליניקה ועבודה טיפולית המדגימים את הקשר בין התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית:

פגשתי את יניב, ילד בן 9, והוריו שפנו אליי לעזרה. ההורים שיתפו אותי שיניב מתמודד עם כמה אתגרים בבית הספר. הם סיפרו שהוא מתקשה ליצור קשרים חדשים, ולעתים מעדיף לשחק לבד בהפסקות. גם הריכוז בשיעורים היווה אתגר עבורו.

עבודה עם בעלי חיים – שיפור רגשי וחברתי

במרחב הטיפולי, יניב התנסה ביצירת קשר עם בעלי חיים כמו חתולים וכלבים. לדוגמה, כאשר שיחק עם חתולה חששנית, הוא ביטא רגשות של החתולה: "אולי היא פוחדת שלא ירצו לשחק איתה?" דרך החתולה, יניב הביע את חששותיו, ולמד דרכים להרגיש בטוח יותר. בסביבה בטוחה זו, הוא התאמן על תקשורת ואינטרקציות חברתיות. יחד חשבנו על דרכים לעזור לחתולה להרגיש בטוחה יותר, וכך יניב למד פתרונות שיכול ליישם גם בחייו.

ככל שיניב הרגיש יותר בנוח בסביבת בעלי החיים, הוא התחיל לשתף יותר ברגשותיו. הוא גילה שכשהוא מרגיש בטוח, קל לו יותר ליצור קשרים. החוויות החיוביות עם בעלי החיים עזרו לו להבין שיחסים יכולים להיות נעימים ומהנים.

השפעת הטיפול על בית הספר והחיים האישיים

החוויות החיוביות מהטיפול עזרו ליניב להרגיש בטוח יותר. הוא התחיל ליזום קשרים בהפסקות ולהזמין חברים הביתה. בנוסף, הביטחון שצבר השפיע גם על התנהגותו בכיתה – הוא השתתף יותר בשיעורים וסיים משימות בזמן.

גישה הוליסטית להתפתחות הילד

הטיפול של יניב מדגים כיצד עבודה על התפתחות רגשית יכולה להשפיע לטובה גם על התפתחות חברתית וקוגניטיבית. זה מדגיש את החשיבות של התייחסות לכל תחומי ההתפתחות כמכלול אחד, השזורים זה בזה.